<h1>הפרדס לרש"י סימן ס"ט</h1>
<h2>דף מא:</h2>
וששאלתם הא דאמור רבנן דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה וכו' וכי יתיב תכא קמייהו וצבר אכלי סעודתייהו לאחר סעודתן קרינן ליה אי לאו או דלמא אין לאחר סעודה אלא ברכת המזון והלכתא מאי, כך ראינו ששלשה טעמים אלו משונים זה מזה ואין הולכין שווה כאחד הא כיצד דברים שדרכן להביאם לאחר הסעודה והביאום לפניו בתוך הסעודה כגון תאנים ורימונים וענבים ושאר פירות שאינן נאכלים בפת טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם ואפילו שולחן לפניו והוא אוכל לחם וכ"ש כשגמר סעודתו ושלחן לפניו וכ"ש אם סילק שולחן שטעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם שאינה תלויה בברכת המזון. דברים הבאים שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה כגון דייסא ושאר מינין אע"ג דאיכא אינשי דאכלי ביה ריפתא בטלה דעתייהו אצל כל אדם דא"ר זירא בבלאי טפשאי אכלי נהמא בנהמא וזה הלכה היא. וכגון חביצא ועצירה ושאר דברים הנעשים בדבש וקמח טעונין ברכה לפניהם בורא מיני מזונות מפני שאין נאכל בהם על לחם לפיכך חייב לברך לפניהם אבל ברכה אחרת פטורה מפני שחותם בהם על הארץ ועל המחייה וברכת המזון כבר חותם בהם הזן את הכל הלכך כל זמן שאוכל מהן בין יש שלחן לפניו כל זמן שלא בירך ברכת המזון מברך לפניהם ואין מברך לאחריהם.
